top of page
Search
Writer's pictureKeren Nissan-Ilssar

האם נועדנו לחיות בסבל?

Updated: Sep 17



האם את\ה מכיר\ה את המצבים שבהם אנו צונחים ברגע מאושר עילאי אל תהומות של כאב, מבלי להבין איך המצב השתנה כל כך מהר?


אני מכירה את זה. אצל אחרים, אבל גם אצל עצמי. כשמגיע משהו נעים אני רק רוצה שיישאר, כשמגיע משהו לא נעים אני מעדיפה להימנע, להרחיק, להתרחק. לפעמים לא ברור לי איך המצב השתנה כל כך מהר ואני רק שואפת להחזיר את עצמי חזרה אל רגעי האושר. זה טבעי, לא?


כן. האם כך אנו רוצים לחיות את חיינו? אולי לא כל כך...


הבודהיזם גורס שאנו מתנהלים באופן כזה כיוון שאנו אוחזים בדברים, באנשים, ברעיונות, מבלי לקחת בחשבון שכל הדברים הם חולפים, משתנים, ארעיים. אנו מתנהלים בעולם כאילו שהדברים בו קבועים, למרות שקיבלנו אינספור הוכחות למציאות המשתנה. לדוגמא: כשאנו קונים מכונת כביסה, אנחנו לא חושבים על כך שכל שימוש בה, בעצם מקרב אותנו לצורך להחליפה. אנו חיים עם האמונה, הלא רציונלית, שדברים, שאנשים, שרעיונות לא ישתנו. אני חושבת שזה מנגנון הגנה שלנו, כי ההבנה שהכל ארעי יכולה להיות מאוד מאוד מפחידה. מצד שני, הבנה עמוקה של הכלל הזה, שנכון ביקום שלנו לגבי כל דבר, יכולה לעזור לנו לנצל כל רגע עד תומו. להיות כאן ועכשיו, בהווה, ולא בעבר בחלף ובעתיד שעוד לא הגיע. ליהנות עד הסוף, ולהפחית את ההיאחזות בכאב.


האם אפשר ליהנות מהרגע מבלי להיאחז בו? האם ניתן לאפשר לכאב לחלוף מבלי להיאחז בו?


כנראה שכן. פגשתי לפני שבועיים נזיר שכך משתדל לחיות את חייו. הרגשתי שניתנה לי זכות גדולה לפגוש אותו. אך נשארתי בתהייה מה זה אומר על חיי שלי.


האם כדי להקל את תחושת הסבל יש להפוך לנזירים בודהיסטים? כנראה שלא.

אפשר לתרגל קשיבות (Mindfulness). אפשר ללמוד דרכים אחרות להתבונן דרכן על החיים. אפשר ללמוד כיצד להפחית את ההצפה הרגשית מספיק כדי לראות כיצד הכל חולף ולא תמיד באמת יש צורך להגיב. אפשר להיכנס לתהליך טיפולי של DBT שיסייע להגיב ממקום שקול ולא אימפולסיבי, כדי להפחית את השיפוטיות, האשמה והחרטה.


ולפעמים כדאי פשוט לתת למילים להדהד...


"היאחזות בשיטה שלך וגינוי האחרות הינה דרך בטוחה להחמיץ את מה שלמדת. היות וכל לימודי הדהרמה טובים, אלו שנאחזים בכיתתיות מבזים את הבודהיזם וקורעים עצמם משחרור".


(מילרפה - מאה אלף שירים)

25 views0 comments

Comments


bottom of page